בריאת העולם (חלק א): טקסט, פירושים והסברים.

מה בפרק? טקסט, פירושים והסברים.

קישור לבריאת העולם חלק ב – לחצו כאן
קישור לבריאת העולם חלק ג – לחצו כאן
קישור לבריאת העולם חלק ד – לחצו כאן
קישור לבריאת העולם פעילויות – לחצו כאן

פתיחה

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. 
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם. 
וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

בְּרֵאשִׁית – בהתחלה, בטרם שנברא העולם.
תֹהוּ וָבֹהוּ – היעדר סדר, 'באלאגן'.
תהום – מים עמוקים

הסבר: 
לפני שאלהים ברא את השמים ואת הארץ (היקום).כל החומרים והעצמים היו נתונים באי-סדר, מעורבבים זה בזה.הכל היה מכוסה במים – תהום.החושך שלט בעולם,ורוח אלוהים ריחפה מעל המים.

היום הראשון – בריאת האור

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יְהִי אוֹר"! 
וַיְהִי-אוֹר.
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר, כִּי-טוֹב.
וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם
וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה.

וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד.

וַיֹּאמֶר – אמר
וַיַּרְא – ראה

הסבר 
ביום הראשון נברא האור.האור נברא על פי פקודה. אלהים היה מרוצה ממה שברא: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר, כִּי-טוֹב".אלהים קרא לאור – יום, ולחושך, קרא לילה, ונוצרה יממה. 

היום השני: יצירת הרקיע/שמים

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם,
וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם".
"
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-הָרָקִיעַ.
וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ
וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ.
וַיְהִי-כֵן.
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי. 

רָקִיעַ – שמים

 

הסבר
אלהים בורא את הרקיע, והוא מכנה אותו בשם 'שמים'.
תפקיד השמים:
להבדיל בין המים שמתחת לרקיע (אוקינוס, ים, נהר וכו'), לבין המים שמעל לרקיע (גשם, שלג, ברד).
 

היום השלישי: חשיפת היבשה/ארץ ויצירת מקווי מים

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה".
וַיְהִי-כֵן.
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים.
וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל הָאָרֶץ".
וַיְהִי  כֵן.
וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ,
וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ, לְמִינֵהוּ.
וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב. 

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי. 

יִקָּווּ – יאספו.

מִקְווֵה הַמַּיִם – מקומות שהמים נקווים, נאספים בהם: ימים, אוקיינוסים, אגמים ועוד.

מַזְרִיעַ זֶרַע – העשבים יהיו בעלי יכולת להתרבות עצמית.

עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ – כל עץ יצמיח את פירותיו הייחודיים לו, והוא גם מכיל את זרעי ההיתרבות שלו: "אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל הָאָרֶץ". 

 

הסבר
ביום השלישי קשורות פעולות הבריאה של ה' בעיקר בארץ, והן נחלקות לשתים:

א חשיפת היבשה. 
ה' פוקד על המים להיאסף למקום אחד, למקווה מים גדול אחד, כדי שהיבשה, הארץ תתגלה. המים נשמעים לפקודת ה': "ויהי כן".

ב. בריאת הצומח.
ה' פוקד על הארץ להצמיח עשבים ועצים עם יכולת של רביה לדורות. כלומר הבריאה איננה חד פעמית. 
ביום זה נאמר פעמיים 'כי טוב', בגלל שתי העשיות של ה'. בשל כפילות זו המסורת מייחסת ליום זה סמליות של הבאת מזל, ונוהגים לערוך בו שמחות.

יום רביעי: בריאת המאורות

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יְהִי מְאֹורֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם,
לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה,
וְהָיוּ לְאֹותֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים.
וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ.
וַיְהִי-כֵן.
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹורֹת הַגְּדֹלִים:
אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם,וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים.
וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם
לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ,
וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה,
וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.
וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי. 

מְאֹורֹת = מאור, מקור אור.

וְהָיוּ לְאֹותֹות – סימנים שעל פיהם נקבעים המוֹעֲדִים – החגים, ולוח השנה: 'וּלְיָמִים וְשָׁנִים'.

הַמָּאוֹר הַגָּדֹל – השמש.

הַמָּאוֹר הַקָּטֹן – הירח.

לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם – למשול, למלוך ביום.

הסבר
אלוהים בורא את מקורות האור: השמש, הירח והכוכבים.

תפקיד המאורות:
א.      להבדיל בין היום ובין הלילה.
ב.      וְהָיוּ לְאֹותֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים – המאורות הם ה'סימנים', שבאמצעותם נקבעים לוחות                השנה, אם לפי השמש, או הירח.
ג.       להאיר על הארץ. 

היום החמישי: בריאת החיים במים, העופות והתנינים.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים:"יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה,
וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם".
וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים.
וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם.
וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ.
וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר:
"פְּרוּ וּרְבוּ 
וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ".

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי. 

יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה – השרצים הם בעלי חיים קטנים.

הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים – מפלצות ים אגדיות.

נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹומֶשֶׂת – בעלי החיים הזוחלים.

פְּרוּ וּרְבוּ – פריה ורביה, ההתרבות של בעלי החיים.

וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים – הפריון הרב של הדגים ימלא את הימים (מלשון ים).

יִרֶב – ירבה, מלשון הרבה.

הסבר
ביום החמישי בורא ה' את מיני הדגים שבים, ואת עופות השמים.

הבריאה המיוחדת של יום חמישי היא בריאת התנינים הגדולים (הכוונה למפלצות ים אגדיות). במיתולוגיות של המזרח הקדום מפלצות ים קדומות היו כוח אימתני שנלחמו באלים על השליטה בעולם. התנ"ך מראה שה' מצוי מעל המפלצות האלה, מפני שהוא בורא אותם.

אלהים מברך את העופות והדגים שיפרו וירבו, כלומר תהייה להם המשכיות. 

היום הששי: בריאת חיות היבשה והאדם

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ,
בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ.
וַיְהִי-כֵן.
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ.
וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ
וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה
וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ.

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ  זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.
וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים:
"פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ.
וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ".

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע, לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה, וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן.

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.

 

לְמִינָהּ – לפי הסוג שלה.
בעלי החיים ממוינים לפי סוגים.

וְחַיְתוֹ אֶרֶץ – חית ארץ.

בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ – מילים נרדפות. צלם, היא דמות. האדם נברא בדמותו של אלהים.

וְיִרְדּוּ – השורש רדה פירושו לשלוט. בני האדם ישלטו בחיות.

וְכִבְשֻׁהָ – בני האדם יכבשו את הארץ וישלטו בה.

וּרְדוּ – שִלטו.

הסבר
ביום השישי ברא אלוהים את חיות היבשה ואת הזוחלים והרמשים שעל פני האדמה.
בהמשך מביע אלוהים את רצונו לברוא בריאה שהיא בצלמו: "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ".

קושי גדול ישנו כאן כשאלוהים מדבר בלשון רבים. האם יש כאן גורמים שמסייעים לו בבריאה? פירושים רבים נכתבו על סוגיה זו, ואנו נסתפק רק בשאלה עצמה.

אלהים בורא את האדם "זָכָר וּנְקֵבָה". הפירוט על בריאת הנקבה יופיע בפרק ב.
ה' ממנה את האדם להתרבות ולשלוט בכל הבריאה: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ. וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ".

ה' דואג לכלכלת האדם והחיות, והוא מיעד להם מאכל מכל מה שצומח על הקרקע. 
מעניין, שלא מדובר כלל על אכילת בשר.

הבריאה איננה חד פעמית, היא מתחדשת כל הזמן.

הצמחיה מתרבה, מתוך הזרעים שמצויים בה.

העופות, הדגים החיות והאדם, מתרבים מכוח הזרע שמצוי בהם.   

 מעבר לפרק: סיפור הבריאה, מבנה אמנותי ונושאים להדגשה.
מעבר לפרק: בריאת העולם סיפור קשה, איך להעביר אותו לילדים?
מעבר לפרק:  איך לספר את סיפור בריאת העולם לילדים?
מעבר לפרק: פעילויות והפעלות לילדים בנושא בריאת העולם

 

 

 

 

 

 

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>